תרגום רפואי |  תרגום, עריכה מדעית ולשונית של תרגום, הגהת תרגום והערכת תרגום בתחומי הרפואה והמדע
Medical translation  |  Medical and Scientific Translation, Scientific & Lingual Editing, Proofreading, Evaluation of Translation
+972-52-8915005 | chanaga@gmail.com
מאמר 5

עולם המדע - שפת דיבור לעומת שפה מקצועית (חלק ב)


בעולם המתפתח שבו אנו חיים מחלחל המדע לכל שכבות האוכלוסייה, בכל תחומי החיים. אי לך, על כל אחד להיות מסוגל לתקשר בעזרת מושגים מדעיים בסיסיים בתחומים שונים; בבואו לרכוש מוצר אלקטרוני מתקדם, בקבלת אבחון רפואי, או כשהוא מקבל על עצמו החלטות תזונתיות. השפה המקצועית המייצגת את המדע שהייתה נתונה בעבר בחזקתם של בעלי מקצוע בלבד, הופכת להיות נחלת הכלל, ועל כן, יש לעשות סדר ולדייק במשמעות המושגים. להלן כמה דוגמאות שניתן לקשר אותן לתחום הרפואה/התזונה:

תת-תזונה: תת-תזונה הוא מונח המציין מצב שבו הגוף אינו מקבל את כל אבות המזון הדרושים לו, ולאו דווקא מצב של מחסור במזון. החסר נוצר כאשר נמנע מאדם מרכיב אחד או יותר, לדוגמה ויטמין, החיוני לתפקודו התקין של הגוף, או כאשר יש תת-ספיגה של מרכיב מזון.
מצב זה יכול להיגרם מאי תקינות של מערכת העיכול, כתוצאה ממחלה קשה, על רקע רעב או כתוצאה מתזונה לקויה. התוצאה היא רזון, פיגור בגדילה והתפתחות, חוסר דם וסימני מחסור בוויטמינים, ואף מוות. לדוגמה, היעדר חומצה פולית במזונה של האם ההרה עלול לגרום לפגיעות מולדות במערכת העצבים של היילוד, מחסור של תיאמין בתזונה עלול לגרום לאי תקינות במטבוליזם הפחמימות ובתהליכי הפקת האנרגיה בגוף וכן לפגיעות במערכת העצבים. מצב של תת-תזונה אינו תלוי בדרך כלל בכמות המזון, ויכול להתרחש גם בחברת שפע.

לסיכום, תת-תזונה היא תופעה הנגרמת מחוסר במרכיב תזונה החיוני לגוף ולאו דווקא מכמות בלתי מספקת של מזון.

חלבון: המושג חלבון בשפת הדיבור משמש בכמה מובנים שונים.
החלבון נבנה בתוך התאים על ידי הריבוזומים. בתהליך היצירה של החלבון, הקרוי תרגום, מתורגם המידע התורשתי המקודד ברנ"א שליח, שהוא בעצמו משועתק מהדנ"א. הגנים המרכיבים את הדנ"א הם תוכניות הבנייה של החלבונים. הדנ"א מקודד ליצירת חלבונים באמצעות הקוד הגנטי, כך שכל שלושה נוקליאוטידים (אבני הבניין של הדנ"א המשועתקים לרנ"א השליח) מקודדים לחומצה אמינית אחת. שרשרת של חומצות אמינו יוצרת בסופו של דבר את המבנה הראשוני של החלבון שמתקפל ועובר שינויים נוספים עד לקבלת מבנהו הסופי. החלבון הוא הבסיס לכל אברי הגוף ולמרכיבים רבים הקשורים לתפקוד הפיזיולוגי של הגוף וכוללים גם את האנזימים, ההורמונים והנוגדנים.
כמו כן, החלבון הוא חומר מזין חשוב לבריאות האדם ורוב בעלי החיים, המספק את צורכי הגוף לחומצות אמינו. כמחצית מכמות החלבון מגיעה ממזונות צמחוניים והחצי השני ממזונות מן החי. צריכה מספקת של חלבון חיונית לתהליכי בנייה, שימור וגדילה אופטימאליים של הגוף, ובעיקר של השרירים. בעלי החיים ממחלקת היונקים (בהם האדם) אינם מסוגלים לסנתז את כל חומצות האמינו הדרושות להם, ולכן נדרשים חלבונים תזונתיים שמהם ניתן לקבל את חומצות האמינו החיוניות שאין באפשרותם לסנתז. החלבונים המגיעים לגוף עם המזון ומתפרקים במערכת העיכול ליחידות של חומצות אמינו שמהם בונה הגוף את החלבונים הנדרשים לו, וכן חומרים שאינם חלבוניים. מקורות מזון העשירים בחלבון הם בשר, דגים, ביצים, מוצרי חלב וקטניות. כמות החלבונים הנדרשת בדיאטה משתנה לפי גיל, מין, משקל, רמת פעילות הגופנית, ומצב בריאותי.
המושג חלבון משמש גם לציון החלק השקוף-לבן בביצה (הציטופלזמה), להבדיל מהחלק הצהוב המכיל שומן עבור תזונת עובר האפרוח (אם הביצה מופרית) - הלא הוא החלמון. מטרתו של חלבון הביצה היא להגן על הגרעין, ולספק חומרים מזינים להתפתחותו של העובר; חלבון הביצה עשיר בתרכובות חלבונים המומסים במים.

לסיכום, לכל חלבון הרכב שונה הנקבע על פי הקוד הגנטי. החלבון הבסיסי, הנבנה בתוך התאים באופן ייעודי לצורכיהם ולצורכי הגוף כולו, החלבון התזונתי וחלבון הביצה, אינם זהים, אך בבסיסם בנויים מאבני הבניין, חומצות האמינו, הבונות את החלבונים.

מלח: מלח הוא תרכובת המורכבת מקטיונים (יונים בעלי מטען חשמלי חיובי), לרוב יסוד מתכת, ומאניונים (יונים בעלי מטען חשמלי שלילי), לרוב אל-מתכת, כשיחס האניונים לקטיונים קבוע ולכן המטען הכללי של התרכובת הוא ניטרלי. קבוצת החומרים הכימיים הנקראים מלחים (כדוגמת נתרן חנקתי, אשלגן כלורי, מגנזיום גופרתי) היא קבוצה גדולה. בשפת היום-יום משמש המושג מלח לציון מוצר אחד שהוא מלח הבישול, הנתרן הכלורי, או מלח דל נתרן שבו מוחלף חלק מהנתרן במגנזיום שבהם אנו משתמשים בדרך כלל במזון.

לסיכום, מלח הוא קבוצה של תרכובות כימיות. אנחנו משתמשים במזון במרכיב אחד מתוך קבוצה זו שהוא מלח הבישול.

פרי/ירק: מבחינת ההגדרה הבוטנית, הפרי הוא חלק הצמח הנוצר מחלקי הפרח הפנימיים בעקבות הפריית הביציות שבתוך השחלה, על ידי תאי המין הזכריים המגיעים מן האבקן דרך עמוד העלי. הגדרה זו היא חד משמעית, למעט מקרים שבהם הפרי מטמיע בתוכו חלקים נוספים של הצמח מלבד הזרעים והמעטפת שסביבם.
בתחום התזונה, שממנו מושפע השימוש במילה פרי בשפת הדיבור, הפרי מוגדר אחרת.
ההגדרה התזונתית מתייחסת לפירות הניתנים למאכל בלבד; אלו מביניהם שטעמם נע בין מתוק לחמוץ ומרקמם בשרני - הם הפירות, האחרים שאינם מתוקים או חמוצים - הם הירקות.
על פי הבחנה עממית נוספת בין פרי לירק, ההבדל בין השניים הוא בכך שהפרי מכיל בתוכו "גרעין" או "גרעינים" (זרעים) קשים, ואילו הירק הוא חלק מסוים בצמח המיועד למאכל ואינו מכיל זרעים קשים.
כתוצאה מכך כמה מהפירות הכלולים בהגדרה הבוטנית, מוגדרים כירקות מבחינה תזונתית. לדוגמה, עגבנייה ומלפפון מכונים ירקות למרות שמבחינה בוטנית הם פירות, כמו גם חלקים אחרים של הצמח (שורשים, פקעות, בצלים, גבעולים, עלים, פרחים וכדומה) המוגדרים כירקות.

לסיכום, כמה מהירקות שאנו אוכלים, הם פירות מבחינה בוטנית. וקיימים גם פירות אשר אינם ניתנים לאכילה.