תרגום רפואי |  תרגום, עריכה מדעית ולשונית של תרגום, הגהת תרגום והערכת תרגום בתחומי הרפואה והמדע
Medical translation  |  Medical and Scientific Translation, Scientific & Lingual Editing, Proofreading, Evaluation of Translation
+972-52-8915005 | chanaga@gmail.com
מאמר 7

האם תפנה לגניקולוג לצורך ניתוח לב פתוח? 

מבוא
האם יעלה בדעתך לשכור מורה להיסטוריה לצורך קבלת שיעורים פרטיים כהכנה לבגרות במתמטיקה? האם תחשוב לפנות לעורך דין המתמחה בחוזים כדי שיחקור עבורך אירוע רצח? האם תפנה לגניקולוג לצורך ניתוח לב פתוח?
מובן מאליו שלא!
אם כן מדוע אתה פונה למתרגם שאינו מומחה בתחום כשאתה זקוק לתרגום מחקר קליני? האם כוונתך להסתפק ברמה כלשהי של תרגום? אולי אתה חושב שבאופן זה תחסוך כסף? ואולי אין בעיניך חשיבות לדיוק בפרטים/לחיי אדם?
 
מדברי הרמב"ם
כותב הרמב"ם שהיה רופא, לר' שמואל אבן תיבון, שגם הוא היה רופא ותרגם את כתביו לעברית, בעניין התרגום של מורה הנבוכים:
ואני אבאר לך הכול, אחר שאזכור לך כלל אחד, והוא: שכל מי שירצה להעתיק מלשון ללשון ויכוון לתרגם המילה האחת במילה אחת וישמור גם כן סדר המאמר וסדר הדברים - יטרח מאד, ותבוא העתקתו מסופקת ומשובשת ביותר... ואין ראוי לעשות כן. אבל צריך למעתיק מלשון אל לשון, שיבין העניין תחילה, ואחר-כך יספּר אותו במה שיובן ממנו העניין ההוא בלשון ההיא; ואי אפשר לו מבלתי שיקדים ויאחר ויספר מילה אחת במלות רבות, ויספר על מלות רבות במילה אחת, ויחסר תיבות ויוסיף תיבות, עד שיסודר העניין ויובן לפי הלשון ההיא אשר יעתיק אליה.
(אגרות הרמב"ם, מהדורת י, שילת, מעלה אדומים תשמ"ח, כרך ב', עמוד תקל"ב).

דוגמאות
להלן כמה דוגמאות מתוך תרגומים אמיתיים שניתנו לי להגהה, המדגימות את הבעייתיות שבתרגום על ידי מתרגם שאינו מיומן בתחום. הדוגמאות ניתנות בגרסתן העברית בלבד על מילים בודדות או על משפטים קצרים מפאת הסודיות שאני חתומה עליה במסגרת עבודה עם חומרים מסוג זה.
חשיבות ההתמצאות בז'רגון
מתרגם שאינו מתמצא בתחום יכול לעיתים לתרגם נכון מבחינת השפה, אלא שהוא אינו מתמצא בז'רגון הספציפי הנהוג בתחום ואז מתקבל למעשה טקסט שאינו מובן לקורא כגון: "מדדי סיום גישושיים" במקום "מדדי סיום החקירה". המושג מחקר גישושי הוא מושג קיים, אך השימוש בו אינו רווח בכלל ועל ידי העוסקים במחקר הקליני בפרט. ובכל מקרה הצירוף המופיע לעיל אינו מקובל. גם בספרות, אף אם היא פופולרית, מופיעים לפעמים מושגים שאינם מקצועיים, הגורמים לאדם המקצועי להרים גבה. בספרו של פרנסוא ז'קוב מדבר המתרגם על פאז' מהסוג ה"צלול" לעומת הפאז' מהסוג ה"דלוח". יש להניח כי אנשי הפאז'ים אם וכאשר יתבטאו בעברית לא יזכירו מושגים אלה אלא ידברו על פלאק צלול לעומת פלאק עכור.
הוספה או החסרה של פרטים
מתרגם שאינו מכיר ביטוי כלשהו, מפני שאינו בקיא בתחום, יכול לחשוב לצאת ידי חובתו על ידי תרגום מילולי ואז מתקבל ביטוי שאינו מובן כגון; "אבד למעקב" במובן של "אינו מגיע למעקב". "רמת השפל" מול "הרמה המינימאלית הרצויה (של תרופה בדם לפני מתן מנה נוספת)". במקרים כאלה לעיתים אף שהמונח קיים ונמצא בשימוש גם בעברית, הבאת המובן חשובה יותר מהיצמדות למילים במקור, ולפעמים אף כדאי להוסיף הנהרה לביטוי מתוך ידע קודם. לעומת זאת לפעמים הוספת פרטים של מתרגם שאינו מצוי בתחום עלולה להיות לו לרועץ בבחינת כל המוסיף גורע. הוספת פרטים שלא הוזכרו לא רק שאינם מועילים אלא משבשים את הכוונה המקורית; "מטופלים עם חוסר תורשתי" לעומת "מטופלים בעלי פגם מולד". פגם תורשתי יהיה מולד אבל לא כל פגם מולד הוא תורשתי. ולכן צריך לדייק ולדבוק בתרגום המקור. "כאבים באזור הקיבה" במקום "כאבי בטן". כאבים באזור הקיבה אינם בהכרח כאבי בטן. בבטן ישנם איברים רבים, ואם לא צוין איבר מסוים או אם הדבר אינו מובן מההקשר הכללי אין מקום להניח כך. 
חשיבות ההתמצאות במינוח
מתרגם צריך להשתמש במושגים הרווחים בתחום, ולא להמציא את הגלגל מחדש, גם אם מתוך ההקשר ניתן להבין במה מדובר. מתרגם המשתמש במינוח בלתי מובן שהוא לכאורה מקצועי אינו משיג את מטרת התרגום; "עצירת הדם" – האם בעזרת חוסם עורקים, האם הכוונה לעצירת שטף הדם או אולי לעצירת הדימום?
חשיבות ההתמצאות ברקע לצורך בקרת התרגום
למתרגם ללא השכלה מדעית החסר את הרקע להבנת המבנה המולקולארי אין אפשרות לבקר את הביטוי שתרגם, ולדייק בנכונות תוכנו; "חלבון אלבומין מאוחה לפקטור קרישה רקומביננטי" במקום "חלבון רקומביננטי של פקטור קרישה המאוחה עם אלבומין". יש צורך בהבנת המשתתפים במבנה המולקולארי וכן בהבנת נושאי התפקידים, מי כאן הוא בעל התפקיד המרכזי ומי בעל התפקיד המשני, ומדוע זווגו השניים יחדיו. פקטור הקרישה הוא השחקן העיקרי במקרה זה והוא נקשר בעזרת מניפולציות של הנדסה גנטית לחלבון האלבומין. שניהם ביחד משמשים כחלבון רקומביננטי. חלבון האלבומין מתפקד כנשא המגביר את יציבותו של פקטור הקרישה בגוף ויתרונו בכך שחיי פקטור הקרישה בגוף יתארכו לעומת הנורמה טרם סילוקו.
חשיבות הבנת המכלול
מתרגם שאינו מבין את תוכן הטקסט בכללותו מתרגם מילים ואינו ער למכלול; "מטופלים מתלוננים..." במקום "מטופלות מדווחות...". יש לשים לב לתוכן הכללי! מכיוון שבשפה העברית קיים הבדל בין זכר לנקבה כאשר מחלה פוגעת בגברים בלבד או בנשים בלבד יש לעשות את ההתאמות המתבקשות על פי מין החולה. אם מדובר בסרטן השחלות, אין כל ספק שהטקסט מתייחס למטופלות וצריך להופיע בלשון נקבה.
חשיבות הדיוק בעובדות
מתרגם השוגה בעובדות לחלוטין מתוך אי הבנה עלול לגרום לטעות טכנית או חלילה לטעות שתפגע בחיי אדם; האם מדובר ב"אירועים חריגים ואירועים חריגים חמורים שאינם עקב המחקר" או בכאלה "שהופיעו עקב המחקר"? האם תופעת הלוואי היא "סחרחורת" או "תחושת עילפון"? המטרה היא לדייק במה שהתבקש על פי הפרוטוקול המקורי, ולא רק לשער מה הייתה עשויה להיות הכוונה.

לסיכום
בתחום תרגום המחקר הקליני לא מספיק להבין את רוח הדברים, ואין כל פריווילגיה לטעות. תמיד נעדיף שאהוד יערי יפרש את הנעשה במזרח התיכון, שמשה גרטל ידווח לנו על מהלכיו של מייקל פלפס בבריכת השחייה ושאריק זאבי יתאר בפנינו את קרב הג'ודו בין גל רוזמרין ליריבו האמריקני במכבייה. מדוע אם כן שלא נעדיף מתרגם בעל התמחות במחקרים קליניים לתרגום מסמכי הניסוי שלנו?