תרגום רפואי |  תרגום, עריכה מדעית ולשונית של תרגום, הגהת תרגום והערכת תרגום בתחומי הרפואה והמדע
Medical translation  |  Medical and Scientific Translation, Scientific & Lingual Editing, Proofreading, Evaluation of Translation
+972-52-8915005 | chanaga@gmail.com
 

מתוך תרגום הספר המלחמה של קלרה
      



פרק 1


סבי

ממרץ 1940 ועד יוני 1941

לאלה מאיתנו שלא נשלחו לסיביר, סיביר הובאה אליהם על ידי הרוסים. כל טיפת דלק, כל חומר בעירה ואפילו קנים קטנטנים של ציפורים , נשלחו לחזית. למעשה חייתי במעיל האפגאני האפור והכבד שלי שבטנתו פרוות ארנבת. המעיל הזה הציל אותי. תודה לאל שדודה אוצ'קה התחתנה עם פרוון. הירש לייב דאג לתפור מעילים לכל בני המשפחה. היה בידינו לבחור כל העולה על רוחנו, אפילו את פרוות ז'ולקיב המפורסמת, שהייתה שם דבר בפריז. אך כל עוד הרוחות שהיו קרות כקרח התמידו במשבם בערבות, לא היה דבר חם יותר מטלה אפגאני. לכן באופן טבעי היה זה הלבוש המשפחתי שלנו.

שישה חודשים לאחר שהסובייטים כבשו את ז'ולקיב, שהינו עדיין בלפיתת הקרח של חורף הכיבוש הראשון. החדשות ששודרו ברדיו של סבי וסבתי עמדו גם הם בקיפאונם. נמלאנו ייאוש כאשר ארצות הברית הכריזה על ניטרליות. ולמרות שאנגליה וצרפת הכריזו מלחמה על גרמניה, דבר לא נעשה בנוגע לכיבושה של פולין. כל שצרפת עשתה היה לפלוש לאזור גרמני שלא היה מוגן כראוי. אזור שהשתרע כל כולו על פני 12 קילומטרים, כשבסיום ההשתלטות עליו חייליה חזרו. ננטשנו.

ברוב הימים, לאחר סיום הלימודים בבית הספר, הייתי עוצרת אצל אוצ'קה בדרכי הביתה. ייחלתי לעוגיות הסוכר, לתה ולמשחק עם זיגוש וזושיה – בעיקר עם זושיה. ויתרתי על בובות לטובת ספרים כאשר מלאו לי שש, אבל ממנה לא שבעתי. זושיה אהבה להניח את לחייה כנגד לחייך וללפות את פניך בעת שנשאת אותה. לא הייתי בוחרת להיות בשום מקום אחר על פני האדמה כשעשתה זאת. על פי אוצ'קה, הייתי האימא הקטנה של זושיה, הממה'לה שלה.

יום אחד, בהגיעי לדודה אוצ'קה, מצאתי את ביתה ריק. קודם לכן לא הייתי מקדישה מחשבה להיעדרותם, אבל עכשיו, מיד הנחתי שהגרוע מכול קרה. רצתי דרך סמטאות השכונה של אוצ'קה בחזרה לביתי, בהתפללי שאמצא אותם שם. היה זה כמו מבוך המכוסה שלג, מאחורי בית החרושת ליצור שמן של משפחתי. קיצרתי דרך סמטה שמאחורי קירותיו הוורודים של המנזר לתוך הרחוב שלי. מיהרתי במעלה המדרגות לתוך המבואה שהפרידה בין הדירה שלנו לזו של סבא וסבתא, תוך כדי הסרת השלג מרגליי ככל שיכולתי. אך אפילו כשכובעי עדיין כיסה את אוזני, צוואר מעילי היה מורם והצעיף היה כרוך מסביבו בחוזקה, כבר יכולתי לשמוע את הרעש שהגיע מהחדר הסמוך. משהו קרה. כולם דיברו בבת אחת. אף אחד לא השגיח בכניסתי לחדר. הוקל לי כאשר ראיתי את אוצ'קה יושבת בפינה וילדיה בחיקה. לקח לי רגע להבחין שכולם קורנים.

לבסוף אימא הבחינה בי. היא מיהרה לקראתי בזרועות פרוסות. מי ידע? מי ידע?
מי ידע מה? שאלתי. לא יכולתי לדמיין מה גרם לחיוך כזה לעלות על פניהם. אבל באמת כולם נראו שמחים, מה שלבטח לא הצביע על מוות או על גירוש של מישהו. לבסוף הבינה אימא שבאמת אינני יודעת במה מדובר.





יו"ר הכנסת (נשיא מדינת ישראל דהיום - ח.ג.) מתרשם עמוקות מהספר "המלחמה של קלרה'" ומודה על התרגום לעברית



לכבוד

מר אלכס אורלי (זיגוש - ח.ג)

שלום רב,

מאשר בברכה קבלת מכתבך והספר "המלחמה של קלרה - סיפור הישרדותה של נערה" מאת אחותך קלרה קרמר.

ספר מרטיט זה מצליח לגעת בלב שוב ושוב, ולרגש מחדש גם מי שקרא רבות על החיים היהודים בתקופת השואה. היכולת של אחותך, קלרה, לתעד כבר אז את הנעשה, ולהעלות על ספר את הזיכרונות החיים כל כך, את האימה הנאצית ואת התקווה ותחושות בנין האומה שחשה עם בואה לארץ ישראל, מרשימה ביותר. אין ספק שמדובר בהצבת מצבת זיכרון חיה לבני משפחתכם שנספו, למשפחת בק חסידי אומות העולם, ולקהילת ז'ולקיב בפולין שאלפי יהודייה עלו בסערה השמימה.

תודה לך על הדאגה לתרגום ספר מופת זה לעברית. איחולי לבריאות טובה ואריכות ימים.

בברכה,

ראובן (רובי) ריבלין
יושב-ראש הכנסת